אִם אָדָם חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְמַשֶּׁהוּ בְּעוֹד שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם, הֲרֵיהוּ מַשְׁלֶה אֶת עַצְמוֹ. יִבְחַן כָּל אֶחָד אֶת מַעֲשָׂיו וְאָז הַסִּבָּה לִתְהִלָּתוֹ תִּהְיֶה בּוֹ עַצְמוֹ בְּלִי תְּלוּת בַּזוּלַת, שֶׁכֵּן כָּל אֶחָד יִשָּׂא אֶת הַנֵּטֶל שֶׁלּוֹ.