אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי וְהִנֵּה הָמוֹן רַב, אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל אִישׁ לִמְנוֹתוֹ, מִכָּל הָאֻמּוֹת וְהַשְּׁבָטִים וְהָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת – עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי הַשֶּׂה וְהֵם לְבוּשִׁים גְּלִימוֹת לְבָנוֹת וְכַפּוֹת תְּמָרִים בִּידֵיהֶם