השניה אל הקורינתים ד

אוצר רוחני בכלי חרס

1הַשֵּׁרוּת הַזֶּה הֻפְקַד בְּיָדֵינוּ כְּפִי שֶׁגַּם רֻחַמְנוּ. לָכֵן אֵין אָנוּ מִתְיָאֲשִׁים. 2סִלַּקְנוּ יָדֵינוּ מִמַּעֲשֵׂי הַסֵּתֶר הַמְּבִישִׁים; אֵין אָנוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי מִרְמָה וְאֵינֶנּוּ מְסַלְּפִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, אֶלָּא מְגַלִּים אָנוּ אֶת הָאֱמֶת וּבְכָךְ אָנוּ מַמְלִיצִים עַל עַצְמֵנוּ לִפְנֵי מַצְפּוּנוֹ שֶׁל כָּל אָדָם לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים. 3אַךְ אִם נִסְתֶּרֶת בְּשׂוֹרָתֵנוּ, נִסְתֶּרֶת הִיא לָאוֹבְדִים. 4אֵל הָעוֹלָם הַזֶּה עִוֵּר אֶת שִׂכְלָם שֶׁל הַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים לְבַל יִזְרַח עֲלֵיהֶם אוֹר הַבְּשׂוֹרָה שֶׁל כְּבוֹד הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא צֶלֶם הָאֱלֹהִים. 5הֲרֵי לֹא עַל עַצְמֵנוּ אָנוּ מַכְרִיזִים, אֶלָּא עַל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ כְּאָדוֹן, וְאִלּוּ עַל עַצְמֵנוּ כְּעַל עַבְדֵיכֶם לְמַעַן יֵשׁוּעַ. 6הָאֱלֹהִים הָאוֹמֵר "יוֹפַע אוֹר מֵחֺשֶׁךְ" הוּא הִגִּיהַּ אוֹר בְּלִבֵּנוּ לְהָאִיר דַּעַת עַל־אוֹדוֹת כְּבוֹד אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּפָנָיו שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.

7בְּרַם הָאוֹצָר הַזֶּה נָתוּן לָנוּ בִּכְלֵי חֶרֶס, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכֺּחַ הַנִּשְׂגָּב מֵאֵת אֱלֹהִים וְלֹא מִיָּדֵינוּ אָנוּ. 8נִלְחָצִים אֲנַחְנוּ מִכָּל עֵבֶר, אַךְ אֵינֶנּוּ רְצוּצִים; נְבוֹכִים, אַךְ לֹא נוֹאֲשִׁים; 9נִרְדָּפִים, אַךְ לֹא נְטוּשִׁים; מֻשְׁלָכִים אַרְצָה, אַךְ לֹא נִשְׁמָדִים. 10וְתָמִיד נוֹשְׂאִים אָנוּ בַּגּוּף אֶת מוֹת יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁגַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יִתְגַּלּוּ בְּגוּפֵנוּ; 11כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים נִמְסָרִים תָּמִיד לַמָּוֶת בַּעֲבוּר יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁגַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יִתְגַּלּוּ בִּבְשָׂרֵנוּ בֶּן־הַתְּמוּתָה. 12לְפִיכָךְ בָּנוּ פּוֹעֵל הַמָּוֶת, וּבָכֶם – הַחַיִּים.

13אֲבָל יֵשׁ לָנוּ אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁל אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר", וְאָמְנָם אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים וְלָכֵן גַּם מְדַבְּרִים; 14בְּיָדְעֵנוּ כִּי הוּא אֲשֶׁר הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, יָקִים גַּם אוֹתָנוּ עִם יֵשׁוּעַ וְיַצִּיגֵנוּ עִמָּכֶם. 15אָכֵן הַכֺּל לְמַעַנְכֶם, וְכָךְ בְּשֶׁל הַחֶסֶד שֶׁשָּׁפַע בִּגְלַל הָרַבִּים תִּרְבֶּה הַהוֹדָיָה לִכְבוֹד אֱלֹהִים.

המשכן הארצי לעומת הבית אשר מן השמים

16לָכֵן אֵין אָנוּ מִתְיָאֲשִׁים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם הַחִיצוֹנִי שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ וּבָלֶה, הָאָדָם הַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ מִתְחַדֵּשׁ יוֹם יוֹם. 17הֵן צָרָתֵנוּ הַקַּלָּה שֶׁל הָרֶגַע מְכִינָה לָנוּ כְּבוֹד עוֹלָמִים גָּדוֹל וְרַב עַד מְאֺד. 18וְאֵין אָנוּ צוֹפִים אֶל הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים, אֶלָּא אֶל אֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים; כִּי הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים לְשָׁעָה הֵם, אֲבָל הַבִּלְתִּי נִרְאִים – לְעוֹלָמִים.

נבחרו כעת:

השניה אל הקורינתים ד: תנ״ך ומודרני

הדגשה

שתף

העתק