מעשי השליחים טו
טו
הכינוס בירושלים
1כַּמָּה אֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה וְלִמְּדוּ אֶת הָאַחִים שֶׁאִם לֹא יִמּוֹלוּ כְּדַת מֺשֶׁה לֹא יוּכְלוּ לְהִוָּשַׁע. 2לְשָׁאוּל וּלְבַר־נַבָּא הָיוּ דִּין וּדְבָרִים לֹא מְעַטִּים עִמָּהֶם, לָכֵן הֻחְלַט שֶׁשָׁאוּל וּבַר־נַבָּא וְעוֹד כַּמָּה מֵהֶם יַעֲלוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים בְּנוֹגֵעַ לַשְּׁאֵלָה הַזֺּאת.
3הֵם שֻׁלְּחוּ לְדַרְכָּם עַל־יְדֵי הַקְּהִלָּה וּכְשֶׁעָבְרוּ בְּפֵינִיקְיָה וּבְשׁוֹמְרוֹן סִפְּרוּ עַל תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וְגָרְמוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְכָל הָאַחִים. 4בְּהַגִּיעָם לִירוּשָׁלַיִם נִתְקַבְּלוּ עַל־יְדֵי הַקְּהִלָּה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים, וְסִפְּרוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אֱלֹהִים עִמָּהֶם. 5אַךְ מַאֲמִינִים אֲחָדִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים קָמוּ וְאָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ לָמוּל אוֹתָם וּלְצַוּוֹתָם לִשְׁמֺר אֶת תּוֹרַת מֺשֶׁה.
6הִתְכַּנְּסוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה. 7אַחֲרֵי וִכּוּחַ מְמֻשָּׁךְ קָם כֵּיפָא וְאָמַר לָהֶם: "אֲנָשִׁים אַחִים, אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים בְּחָרַנִי אֱלֹהִים מִבֵּינֵיכֶם כְּדֵי שֶׁמִּפִּי יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וְיַאֲמִינוּ. 8וֵאלֹהִים הַיּוֹדֵעַ אֶת הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ לָהֶם אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁנְּתָנָהּ גַּם לָנוּ. 9הוּא לֹא הִבְדִּיל כְּלָל בֵּינֵינוּ לְבֵינָם, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה טִהֵר אֶת לְבָבָם. 10וְעַתָּה מַדּוּעַ תְּנַסּוּ אֶת אֱלֹהִים לָשִׂים עֺל עַל צַוְּארֵי הַתַּלְמִידִים, עֺל אֲשֶׁר גַּם אֲבוֹתֵינוּ וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא יָכֺלְנוּ לָשֵׂאת? 11אַדְּרַבָּא, אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁבְּחֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נוֹשַׁעְנוּ, כָּמוֹנוּ כְּמוֹהֶם."
12כָּל הַנֶּאֱסָפִים שָׁתְקוּ וְהִטּוּ אֺזֶן לְבַר־נַבָּא וּלְשָׁאוּל אֲשֶׁר סִפְּרוּ אֵלּוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים עָשָׂה אֱלֹהִים עַל־יָדָם בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם. 13כְּשֶׁגָּמְרוּ לְסַפֵּר הֵגִיב יַעֲקֺב וְאָמַר: "אֲנָשִׁים אַחִים, שִׁמְעוּ אֵלַי. 14שִׁמְעוֹן סִפֵּר כֵּיצַד לָרִאשׁוֹנָה פָּקַד אֱלֹהִים אֶת הַגּוֹיִם לָקַחַת מִקִּרְבָּם עַם לִשְׁמוֹ. 15וְלָזֺאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, כַּכָּתוּב:
16'אַחֲרֵי כֵן אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֺּפֶלֶת
וַהֲרִיסוֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ,
17לְמַעַן יִדְרְשׁוּ אֶת יהוה שְׁאֵרִית אָדָם
וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם.
נְאֻם יהוה עוֹשֶׂה כָל אֵלֶּה
18הַנּוֹדָעִים מֵעוֹלָם.'
19עַל כֵּן אֲנִי פּוֹסֵק שֶׁלֹּא לְהַקְשׁוֹת עַל אוֹתָם אֲנָשִׁים מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁבִים אֶל אֱלֹהִים, 20אֶלָּא לִכְתֺּב אֲלֵיהֶם לְהִמָּנַע מִטֻּמְאוֹת אֱלִילִים וּמִזְּנוּת, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַדָּם. 21הֲרֵי לְמֺשֶׁה יֵשׁ מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים אֲנָשִׁים הַמַּכְרִיזִים אוֹתוֹ בְּכָל עִיר וָעִיר, וּמִדֵּי שַׁבָּת הוּא נִקְרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת."
המכתב אל הקהילות שבקרב הגויים
22נִתְקַבֵּל עַל דַּעַת הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְכָל הַקְּהִלָּה לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים שֶׁנִּבְחֲרוּ מִקִּרְבָּם אֶל אַנְטִיוֹכְיָה, יַחַד עִם שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא – אֶת יְהוּדָה, הַמְּכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא, וְאֶת שִׁילָא אֲשֶׁר הָיוּ מִן הַמַּנְהִיגִים בְּקֶרֶב הָאַחִים. 23אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה מָסְרוּ בְּיָדָם:
"הַשְּׁלִיחִים וְזִקְנֵי הָאַחִים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹם הָאַחִים שֶׁמִּקֶּרֶב הַגּוֹיִם בְּאַנְטִיּוֹכְיָה וּבְסוּרְיָה וּבְקִילִיקְיָה. 24הוֹאִיל וְשָׁמַעְנוּ כִּי אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ פָּעֲלוּ מִבְּלִי שֶׁצִּוִּינוּ אוֹתָם וּבִלְבְּלוּ אֶתְכֶם בְּדִבְרֵיהֶם וְהֵבִיכוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, 25נִתְקַבֵּל עַל דַּעְתֵּנוּ פֶּה אֶחָד לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֲנָשִׁים נִבְחָרִים יַחַד עִם חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וְשָׁאוּל, 26אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם לְמַעַן שֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 27לָכֵן שָׁלַחְנוּ אֶת יְהוּדָה וְאֶת שִׁילָא וְהֵם יַגִּידוּ בְּמוֹ פִיהֶם אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים. 28נִרְאֶה לְרוּחַ הַקֺּדֶשׁ וְלָנוּ שֶׁלֹּא לְהַטִּיל עֲלֵיכֶם שׁוּם מַעֲמָסָה נוֹסֶפֶת מִלְּבַד הַדְּבָרִים הַנְּחוּצִים הָאֵלֶּה: 29לְהִמָּנַע מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִדָּם, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן הַזְּנוּת. אִם תִּשָּׁמְרוּ מֵאֵלֶּה תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת. שָׁלוֹם לָכֶם."
30הָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ לְדַרְכָּם. הֵם יָרְדוּ אֶל אַנְטִיוֹכְיָה, כִּנְּסוּ אֶת הָעָם וּמָסְרוּ אֶת הָאִגֶּרֶת. 31כְּשֶׁקָּרְאוּ הָאַחִים אֶת הָאִגֶּרֶת נִתְמַלְּאוּ שִׂמְחָה עַל הָעִדּוּד. 32וִיהוּדָה וְשִׁילָא, שֶׁהָיוּ גַּם נְבִיאִים, עוֹדְדוּ אוֹתָם בְּמִלִּים רַבּוֹת וְחִזְּקוּ אוֹתָם. 33הֵם שָׁהוּ שָׁם זְמַן מְסֻיָּם וְאַחֲרֵי כֵן שִׁלְּחוּ אוֹתָם הָאַחִים בְּשָׁלוֹם אֶל שׁוֹלְחֵיהֶם. 35שָׁאוּל וּבַר־נַבָּא נִשְׁאֲרוּ בְּאַנְטִיּוֹכְיָה, וְיַחַד עִם רַבִּים אֲחֵרִים לִמְּדוּ וּבִשְּׂרוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים.
שאול ובר־נבא נפרדים
36לְאַחַר כַּמָּה יָמִים אָמַר שָׁאוּל לְבַר־נַבָּא: "בּוֹא נַחֲזֺר וּנְבַקֵּר אֶת הָאַחִים בְּכָל עִיר וָעִיר שֶׁהִשְׁמַעְנוּ בָּהּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, וְנִרְאֶה מַה מַּצָּבָם." 37בַּר־נַבָּא רָצָה לָקַחַת אִתָּם גַּם אֶת יוֹחָנָן הַמְּכֻנֶּה מַרְקוֹס, 38אַךְ שָׁאוּל חָשַׁב שֶׁלֹּא רָצוּי לָקַחַת אִתָּם אֶת זֶה שֶׁפָּרַשׁ מֵהֶם בְּפַּמְפִילְיָה וְלֹא נִתְלַוָּה אֲלֵיהֶם לָעֲבוֹדָה. 39הָרִיב הָיָה חָרִיף עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּתְפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה. לָקַח בַּר־נַבָּא אֶת מַרְקוֹס וְהִפְלִיג לְקַפְרִיסִין, 40וְשָׁאוּל בָּחַר אֶת שִׁילָא וְיָצָא לְדַרְכּוֹ לְאַחַר שֶׁהָאַחִים הִפְקִידוּהוּ לְחֶסֶד יהוה. 41הוּא עָבַר בְּסוּרְיָה וּבְקִילִיקְיָה וְחִזֵּק אֶת הַקְּהִלּוֹת.
נבחרו כעת:
מעשי השליחים טו: תנ״ך ומודרני
הדגשה
שתף
העתק
רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל