אל הגלטים ד

ד
1הֲרֵינִי אוֹמֵר זֺאת: כָּל עוֹד הַיּוֹרֵשׁ קַטִּין אֵין הוּא שׁוֹנֶה מֵעֶבֶד, אַף כִּי הוּא אֲדוֹן כָּל הַנַּחֲלָה. 2וְאוּלָם הוּא נָתוּן לְמָרוּת שֶׁל אֶפִּטְרוֹפְּסִים וַאֲנָשִׁים הַמֻּפְקָדִים עַל הַבַּיִת עַד לַמּוֹעֵד שֶׁקָּבַע אָבִיו. 3כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ, בְּעֵת הֱיוֹתֵנוּ קַטִּינִים – הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסוֹדוֹת הָעוֹלָם. 4אֲבָל כַּאֲשֶׁר מָלְאָה הָעֵת שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ, יְלוּד אִשָּׁה וְכָפוּף לַתּוֹרָה, 5לִפְדוֹת אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁנְּקַבֵּל אֶת מַעֲמַד הַבָּנִים. 6וְכֵיוָן שֶׁאַתֶּם בָּנִים, אֱלֹהִים נָתַן בִּלְבַבְכֶם אֶת רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵאת "אַבָּא, אָבִינוּ". 7לְפִיכָךְ אֵינְךָ עֶבֶד עוֹד, כִּי אִם בֵּן; וְאִם בֵּן, אֲזַי גַּם יוֹרֵשׁ מִטַּעַם אֱלֹהִים.
דאגתו של שאול לגלטים
8בֶּעָבָר, בְּעֵת שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם אֶת אֱלֹהִים, עֲבַדְתֶּם אֶת מִי שֶׁבְּמַהוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים. 9אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים – אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק, כְּשֶׁאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶתְכֶם – כֵּיצַד זֶה חוֹזְרִים אַתֶּם לַיְסוֹדוֹת הַחַלָּשִׁים וְהָעֲלוּבִים שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם לְעָבְדָם מֵחָדָשׁ? 10הִנֵּה אַתֶּם מְכַבְּדִים יָמִים וָחֳדָשִׁים; מוֹעֲדִים וְשָׁנִים. 11חוֹשְׁשַׁנִי כִּי לַשָּׁוְא עָמַלְתִּי בָּכֶם.
12הֱיוּ כָּמוֹנִי, כִּי גַּם אֲנִי נִהְיֵיתִי כְּמוֹכֶם, אַחַי! אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם! לֹא עֲשִׂיתֶם לִי שׁוּם רַע. 13אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבִּנְסִבּוֹת שֶׁל חֻלְשַׁת הַגּוּף בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה בַּתְּחִלָּה, 14וְלֹא בְּחַלְתֶם בַּנִּסָּיוֹן שֶׁבָּא עֲלֵיכֶם בְּשֶׁל גּוּפִי, אַף לֹא הֵגַבְתֶּם בְּבוּז, אֶלָּא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. 15אִם כֵּן אֵיפֺה חֶדְוַתְכֶם עַתָּה? הֲרֵינִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם שֶׁאִלּוּ יְכָלְתֶּם הֱיִיתֶם עוֹקְרִים אֶת עֵינֵיכֶם כְּדֵי לְתִתָּן לִי. 16וְעַתָּה הַאִם הָפַכְתִּי לָכֶם לְאוֹיֵב בְּאָמְרִי לָכֶם אֶת הָאֱמֶת? 17הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ מְקַנְּאִים לָכֶם שֶׁלֹּא לְטוֹבָה; רְצוֹנָם לְהַרְחִיק אֶתְכֶם כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תְּקַנְּאוּ לָהֶם. 18טוֹב הַדָּבָר אִם תָּמִיד מְקַנְּאִים לְטוֹבָה, וְלֹא רַק כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹהֶה אֶצְלְכֶם. 19יְלָדַי, שׁוּב נָתוּן אֲנִי בְּחֶבְלֵי לֵדָה עֲלֵיכֶם עַד אֲשֶׁר יִכּוֹן הַמָּשִׁיחַ בָּכֶם. 20רְצוֹנִי לִהְיוֹת עִמָּכֶם עַכְשָׁו וּלְשַׁנּוֹת אֶת נִימַת קוֹלִי, שֶׁכֵּן אֲנִי נָבוֹךְ בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם.
שתי הבריתות
21אִמְרוּ לִי, אַתֶּם הָרוֹצִים לִהְיוֹת כְּפוּפִים לַתּוֹרָה, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה? 22הֲלֹא כָּתוּב שֶׁלְּאַבְרָהָם הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, הָאֶחָד מִן הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מֵהָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה. 23אַךְ בֵּן הָאָמָה נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר, וְאִלּו בֵּן הַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה. 24הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם מָשָׁל לִשְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת. הָאַחַת מֵהַר סִינַי, הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת, וְהִיא הָגָר. 25הָגָר מְסַמֶּלֶת אֶת הַר סִינַי שֶׁבַּעֲרָב וּמַקְבִּילָה לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל יָמֵינוּ, כִּי הִיא בְּעַבְדוּת עִם בָּנֶיהָ. 26אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה בַּת חוֹרִין הִיא, וְהִיא אֵם לָנוּ; 27שֶׁהֲרֵי כָּתוּב:
"רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה,
פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה,
כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה."
28וְאַתֶּם, אַחַי, אַתֶּם בְּנֵי הַהַבְטָחָה כְּיִצְחָק. 29וּכְשֵׁם שֶׁאָז רָדַף הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הַבָּשָׂר אֶת הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו. 30אֲבָל מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? "גָּרֵשׁ#ד 30: נ״מ: גרש האמה הזאת ואת־בנה, כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק (בראשית כא 10) הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֵּן־הָאָמָה עִם־בֵּן הַחָפְשִׁיָּה." 31לְפִיכָךְ, אַחַי, אֵין אָנוּ בְּנֵי הָאָמָה, אֶלָּא בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה.

הדגשה

שתף

העתק

None

רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו