מתי יב
יב
בן האדם הוא אדון השבת
1בְּאוֹתָהּ הָעֵת עָבַר יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בִּשְׂדֵה קָמָה; תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֺף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֺל. 2רָאוּ זֺאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת."
3הֵשִׁיב לָהֶם: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ? 4הֲרֵי נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לוֹ וְלַאֲנָשָׁיו לֶאֱכֺל כִּי אִם לַכֺּהֲנִים בִּלְבַד. 5הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי בְּשַׁבָּתוֹת מְחַלְּלִים הַכֺּהֲנִים אֶת הַשַּׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ וְאֵין עֲלֵיהֶם אַשְׁמָה? 6וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן. 7אַךְ אִלּוּ יְדַעְתֶּם מַה מַּשְׁמַע 'חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח', לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים, 8שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת."
ריפוי בעל היד היבשה
9הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת. 10הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה וְהֵם פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת?" וְזֺאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
11אָמַר לָהֶם: "מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁכֶּבֶשׂ אֶחָד לוֹ וְאִם יִפֺּל בְּשַׁבָּת לְתוֹךְ בּוֹר לֹא יַחֲזִיק בּוֹ וְיָרִים אוֹתוֹ? 12וְכַמָּה חָשׁוּב הָאָדָם יוֹתֵר מִן הַכֶּבֶשׂ! לָכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּשַּׁבָּת."
13אָז אָמַר אֶל הָאִישׁ: "הוֹשֵׁט יָדְךָ!" הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְאָמְנָם שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ וְהָיְתָה בְּרִיאָה כְּמוֹ הַשְּׁנִיָּה. 14יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה לְהַכְחִיד אֶת יֵשׁוּעַ.
15יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת זֺאת וְהִתְרַחֵק מִשָּׁם, אַךְ רַבִּים הָלְכוּ אַחֲרָיו. הוּא רִפֵּא אֶת כֻּלָּם 16וְהִזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אוֹתוֹ, 17לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: 18"הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ־בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי. נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא; 19לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא־יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ. 20קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵּהָה לֹא יְכַבֶּנָּה, 21#יב 21: נ"מ: לאמת יוציא משפט...ולתורה איים ייחלו. (ישעיה מב 3, 4)עַד יוֹצִיא לְנִצָּחוֹן מִשְׁפָּט; וְלִשְׁמוֹ גּוֹיִם יְיַחֵלוּ."
ישוע נגד בעל־זבול
22אָז הוּבָא אֵלָיו אִישׁ אֲחוּז שֵׁד וְהוּא עִוֵּר וְאִלֵּם. יֵשׁוּעַ רִפֵּא אוֹתוֹ וְהָאִלֵּם דִּבֵּר וְגַם רָאָה. 23הִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הֲמוֹנֵי הָעָם וְאָמְרוּ: "הַאִם לֹא זֶה בֶּן־דָּוִד?"
24כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֺאת הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: "זֶה אֵינֶנּוּ מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים אֶלָּא בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים."
25הוֹאִיל וְיָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם אָמַר לָהֶם: "כָּל מַמְלָכָה הַמְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ סוֹפָהּ שֶׁהִיא נֶחֱרֶבֶת, וְכָל עִיר אוֹ בַּיִת הַמְפֻלָּגִים בְּתוֹךְ עַצְמָם לֹא יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד. 26אִם הַשָּׂטָן מְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן, כִּי אָז הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְאֵיךְ תַּעֲמֺד מַמְלַכְתּוֹ? 27וְאִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם. 28אַךְ אִם עַל־יְדֵי רוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים, כִּי אָז הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 29אוֹ אֵיךְ יוּכַל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר וְלִטֺּל אֶת כֵּלָיו אִם לֹא יִכְפֺּת תְּחִלָּה אֶת הַגִּבּוֹר? רַק אַחֲרֵי כֵן יָבֺז אֶת בֵּיתוֹ. 30מִי שֶׁאֵינֶנוּ אִתִּי נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹסֵף אִתִּי – מְפַזֵּר. 31עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל חֵטְא וְגִדּוּף יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם, אַךְ גִּדּוּף כְּלַפֵּי הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח. 32כָּל הַמְדַבֵּר דָבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אֲבָל כָּל הַמְדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא."
העץ ופריו
33"אוֹ שֶׁהָעֵץ טוֹב וּפִרְיוֹ טוֹב, אוֹ שֶׁהָעֵץ רַע וּפִרְיוֹ רַע; שֶׁהֲרֵי בְּפִרְיוֹ נִכָּר הָעֵץ. 34יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תּוּכְלוּ לְדַבֵּר טוֹבוֹת וְאַתֶּם רָעִים? הֵן מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה. 35אִישׁ טוֹב מֵפִיק דְּבָרִים טוֹבִים מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב; אִישׁ רַע מֵפִיק דְּבָרִים רָעִים מֵאוֹצָרוֹ הָרָע. 36וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּנֵי אָדָם יִתְּנוּ עָלֶיהָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין. 37מִדְּבָרֶיךָ תִּצָּדֵק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיַּב."
בקשה לראות אות
38אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים פָּנוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: "רַבִּי, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת מִמְּךָ אוֹת."
39הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "דּוֹר רַע וּמְנָאֵף מְבַקֵּשׁ אוֹת, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא. 40כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת. 41אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, כִּי חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן. 42מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתוֹ, כִּי בָּאָה מִקְצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֺעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֺה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֺה כָּאן."
שיבת הרוח הטמאה
43"הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ וְאֵינָה מוֹצֵאת. 44אָז תֺּאמַר: 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ.' הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְפֻנֶּה, מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר. 45מִיָּד הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֺּן שָׁם. אָכֵן גְּרוּעָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ. כֵּן גַּם יִהְיֶה לַדּוֹר הָרָע הַזֶּה."
אמו ואֶחיו של ישוע
46בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו. הֵם עָמְדוּ בַּחוּץ וְרָצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. 47אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ: "הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְשִׁים לְדַבֵּר אִתְּךָ." 48הֵשִׁיב וְאָמַר לָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹדִיעַ לוֹ: "מִי הִיא אִמִּי וּמִי הֵם אַחַי?" 49וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת יָדוֹ אֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי, 50כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי."
נבחרו כעת:
מתי יב: תנ״ך ומודרני
הדגשה
שתף
העתק
רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל
מתי יב
יב
בן האדם הוא אדון השבת
1בְּאוֹתָהּ הָעֵת עָבַר יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בִּשְׂדֵה קָמָה; תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֺף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֺל. 2רָאוּ זֺאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת."
3הֵשִׁיב לָהֶם: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ? 4הֲרֵי נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לוֹ וְלַאֲנָשָׁיו לֶאֱכֺל כִּי אִם לַכֺּהֲנִים בִּלְבַד. 5הַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי בְּשַׁבָּתוֹת מְחַלְּלִים הַכֺּהֲנִים אֶת הַשַּׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ וְאֵין עֲלֵיהֶם אַשְׁמָה? 6וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן. 7אַךְ אִלּוּ יְדַעְתֶּם מַה מַּשְׁמַע 'חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זֶבַח', לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים, 8שֶׁהֲרֵי בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת."
ריפוי בעל היד היבשה
9הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת. 10הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה וְהֵם פָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת?" וְזֺאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
11אָמַר לָהֶם: "מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁכֶּבֶשׂ אֶחָד לוֹ וְאִם יִפֺּל בְּשַׁבָּת לְתוֹךְ בּוֹר לֹא יַחֲזִיק בּוֹ וְיָרִים אוֹתוֹ? 12וְכַמָּה חָשׁוּב הָאָדָם יוֹתֵר מִן הַכֶּבֶשׂ! לָכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּשַּׁבָּת."
13אָז אָמַר אֶל הָאִישׁ: "הוֹשֵׁט יָדְךָ!" הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְאָמְנָם שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ וְהָיְתָה בְּרִיאָה כְּמוֹ הַשְּׁנִיָּה. 14יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה לְהַכְחִיד אֶת יֵשׁוּעַ.
15יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת זֺאת וְהִתְרַחֵק מִשָּׁם, אַךְ רַבִּים הָלְכוּ אַחֲרָיו. הוּא רִפֵּא אֶת כֻּלָּם 16וְהִזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אוֹתוֹ, 17לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: 18"הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ־בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי. נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא; 19לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא־יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ. 20קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵּהָה לֹא יְכַבֶּנָּה, 21#יב 21: נ"מ: לאמת יוציא משפט...ולתורה איים ייחלו. (ישעיה מב 3, 4)עַד יוֹצִיא לְנִצָּחוֹן מִשְׁפָּט; וְלִשְׁמוֹ גּוֹיִם יְיַחֵלוּ."
ישוע נגד בעל־זבול
22אָז הוּבָא אֵלָיו אִישׁ אֲחוּז שֵׁד וְהוּא עִוֵּר וְאִלֵּם. יֵשׁוּעַ רִפֵּא אוֹתוֹ וְהָאִלֵּם דִּבֵּר וְגַם רָאָה. 23הִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הֲמוֹנֵי הָעָם וְאָמְרוּ: "הַאִם לֹא זֶה בֶּן־דָּוִד?"
24כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֺאת הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: "זֶה אֵינֶנּוּ מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים אֶלָּא בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים."
25הוֹאִיל וְיָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם אָמַר לָהֶם: "כָּל מַמְלָכָה הַמְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ סוֹפָהּ שֶׁהִיא נֶחֱרֶבֶת, וְכָל עִיר אוֹ בַּיִת הַמְפֻלָּגִים בְּתוֹךְ עַצְמָם לֹא יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד. 26אִם הַשָּׂטָן מְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן, כִּי אָז הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְאֵיךְ תַּעֲמֺד מַמְלַכְתּוֹ? 27וְאִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם. 28אַךְ אִם עַל־יְדֵי רוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים, כִּי אָז הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 29אוֹ אֵיךְ יוּכַל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל גִּבּוֹר וְלִטֺּל אֶת כֵּלָיו אִם לֹא יִכְפֺּת תְּחִלָּה אֶת הַגִּבּוֹר? רַק אַחֲרֵי כֵן יָבֺז אֶת בֵּיתוֹ. 30מִי שֶׁאֵינֶנוּ אִתִּי נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹסֵף אִתִּי – מְפַזֵּר. 31עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל חֵטְא וְגִדּוּף יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם, אַךְ גִּדּוּף כְּלַפֵּי הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח. 32כָּל הַמְדַבֵּר דָבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אֲבָל כָּל הַמְדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא."
העץ ופריו
33"אוֹ שֶׁהָעֵץ טוֹב וּפִרְיוֹ טוֹב, אוֹ שֶׁהָעֵץ רַע וּפִרְיוֹ רַע; שֶׁהֲרֵי בְּפִרְיוֹ נִכָּר הָעֵץ. 34יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, אֵיךְ תּוּכְלוּ לְדַבֵּר טוֹבוֹת וְאַתֶּם רָעִים? הֵן מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה. 35אִישׁ טוֹב מֵפִיק דְּבָרִים טוֹבִים מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב; אִישׁ רַע מֵפִיק דְּבָרִים רָעִים מֵאוֹצָרוֹ הָרָע. 36וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּנֵי אָדָם יִתְּנוּ עָלֶיהָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין. 37מִדְּבָרֶיךָ תִּצָּדֵק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיַּב."
בקשה לראות אות
38אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים פָּנוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: "רַבִּי, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת מִמְּךָ אוֹת."
39הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "דּוֹר רַע וּמְנָאֵף מְבַקֵּשׁ אוֹת, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא. 40כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת. 41אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, כִּי חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן. 42מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתוֹ, כִּי בָּאָה מִקְצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֺעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֺה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֺה כָּאן."
שיבת הרוח הטמאה
43"הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ וְאֵינָה מוֹצֵאת. 44אָז תֺּאמַר: 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ.' הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְפֻנֶּה, מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר. 45מִיָּד הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֺּן שָׁם. אָכֵן גְּרוּעָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ. כֵּן גַּם יִהְיֶה לַדּוֹר הָרָע הַזֶּה."
אמו ואֶחיו של ישוע
46בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו. הֵם עָמְדוּ בַּחוּץ וְרָצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. 47אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ: "הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְשִׁים לְדַבֵּר אִתְּךָ." 48הֵשִׁיב וְאָמַר לָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹדִיעַ לוֹ: "מִי הִיא אִמִּי וּמִי הֵם אַחַי?" 49וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת יָדוֹ אֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי, 50כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי."
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל