מתי יג
יג
משל הזורע
1בַּיּוֹם הַהוּא יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל־יַד הַיָּם. 2כֵּיוָן שֶׁנִּקְהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רַב יָרַד לַסִּירָה לָשֶׁבֶת בָּהּ וְכָל הֶהָמוֹן עָמַד עַל הַחוֹף. 3אָז דִּבֵּר אֲלֵיהֶם רַבּוֹת בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: "הִנֵּה הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֺעַ. 4כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ צִפֳּרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם. 5אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אַדְמַת טְרָשִׁים, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִהֲרוּ לִצְמֺחַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲדָמָה עֲמֻקָּה. 6אוּלָם כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ וּבְאֵין שֺׁרֶשׁ הִתְיַבְּשׁוּ. 7אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין קוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים צָמְחוּ וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתָם. 8וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְעָשׂוּ פְּרִי – זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים. 9מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"
מטרת המשלים
10נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים וְשָׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ אַתָּה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים?" 11הֵשִׁיב וְאָמַר: "מִפְּנֵי שֶׁלָּכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתַּן. 12כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 13לָכֵן בִּמְשָׁלִים אֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כִּי בִּרְאוֹתָם אֵינָם רוֹאִים וּבְשָׁמְעָם אֵינָם שׁוֹמְעִים אַף אֵינָם מְבִינִים. 14וּמִתְקַיֶּמֶת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֺר: 'שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ. 15הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע, פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ.'
16אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת וְאָזְנֵיכֶם הַשּׁוֹמְעוֹת. 17אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ, וְלִשְׁמֺעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ."
פשר משל הזורע
18"וּבְכֵן שִׁמְעוּ אַתֶּם אֶת פֵּשֶׁר מְשַׁל הַזּוֹרֵעַ. 19כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין, בָּא הָרָע וְחוֹטֵף אֶת מַה שֶּׁנִּזְרַע בִּלְבָבוֹ; זֶהוּ הַנִּזְרָע בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ. 20הַנִּזְרָע עַל אַדְמַת טְרָשִׁים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, 21אַךְ אֵין לוֹ שֺׁרֶשׁ בְּתוֹכוֹ וְרַק לְשָׁעָה יַעֲמֺד, וּבִהְיוֹת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר הוּא נִכְשָׁל מִיָּד. 22הַנִּזְרָע בֵּין הַקּוֹצִים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֺשֶׁר מַחֲנִיקִים אֶת הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי. 23הַנִּזְרָע עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמֵבִין וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי – זֶה עוֹשֶׂה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים."
משל על החטים והעשבים הרעים
24הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל אַחֵר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְאִישׁ הַזּוֹרֵעַ זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ. 25וְהִנֵּה כְּשֶׁיָּשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים בָּא אוֹיֵב, זָרַע עֲשָׂבִים רָעִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ לוֹ. 26כַּאֲשֶׁר צָמְחוּ הַגִּבְעוֹלִים וְעָשׂוּ תְּבוּאָה נִרְאוּ גַּם הָעֲשָׂבִים הָרָעִים. 27אָז נִגְּשׁוּ עַבְדֵי בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמְרוּ אֵלָיו, 'אֲדוֹנֵנוּ, הֲלֹא זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְּשָׂדְךָ; מִנַּיִן יֵשׁ בּוֹ עֲשָׂבִים רָעִים?' 28אָמַר לָהֶם, 'אִישׁ אוֹיֵב עָשָׂה זֺאת'. שָׁאֲלוּ הָעֲבָדִים, 'הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?' 29הֵשִׁיב בַּעַל־הַבַּיִת, 'לֹא, שֶׁמָּא בְּלַקֶּטְכֶם אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים תַּעַקְרוּ אִתָּם גַּם אֶת הַחִטִּים. 30הַנִּיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֺּל יַחַד עַד הַקָּצִיר. בְּעֵת הַקָּצִיר אֺמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְאִגְדוּ אוֹתָם לַאֲלֻמּוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, וְאֶת הַחִטִּים אִסְפוּ לָאָסָם שֶׁלִי'."
משלים על גרגיר החרדל ועל השאור
31הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל אַחֵר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּשָׂדֵהוּ. 32אָמְנָם קָטֺן הוּא מִכָּל הַזְּרָעִים, אַךְ לְאַחַר צְמִיחָתוֹ גָּדוֹל הוּא מִן הַיְּרָקוֹת וְהוֹפֵךְ לְעֵץ, כָּךְ שֶׁעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאִים וּמְקַנְּנִים בֵּין עֲנָפָיו."
33עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ #יג 33: בעשרים קילוגרם – יוונית: בשלוש סאיםבְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְּרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ."
34אֶת כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹן הָעָם בִּמְשָׁלִים, וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם; 35לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: "אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם."
פשר משל החטים והעשבים הרעים
36אַחֲרֵי כֵן שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת הֲמוֹן הָעָם וְנִכְנַס הַבַּיְתָה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַסְבֵּר נָא לָנוּ אֶת מְשַׁל הָעֲשָׂבִים הָרָעִים."
37הֵשִׁיב וְאָמַר: "הַזּוֹרֵעַ אֶת הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן־הָאָדָם. 38הַשָּׂדֶה הוּא הַתֵּבֵל. הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בְּנֵי הַמַּלְכוּת, והָעֲשָׂבִים הָרָעִים הֵם בְּנֵי הָרָע. 39הָאוֹיֵב הַזּוֹרֵעַ אוֹתָם הוּא הַשָּׂטָן. הַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם, וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים. 40וּבְכֵן, כְּמוֹ שֶׁאוֹסְפִים אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְשׂוֹרְפִים אוֹתָם בְּאֵשׁ כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם. 41בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו וִילַקְּטוּ מִמַּמְלַכְתוֹ אֶת כָּל הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע, 42וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם. 43אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַמְלֶכֶת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"
שלושה משלים
44"דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה מְצָאוֹ אִישׁ. הוּא טוֹמֵן אוֹתוֹ שׁוּב וּבְשִׂמְחָתוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּמוֹכֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקוֹנֶה אֶת הַשָּׂדֶה הַהוּא. 45עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסוֹחֵר הַמְחַפֵּשׂ מַרְגָּלִיּוֹת יָפוֹת. 46כַּאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יִקְרַת עֶרֶךְ הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.
47וְעוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין. 48כַּאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ. 49כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם. הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְיַבְדִּילוּ אֶת הָרְשָׁעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים 50וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם. 51הַאִם הֲבִינוֹתֶם אֶת כָּל זֶה?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "כֵּן".
52אָמַר לָהֶם: "לָכֵן כָּל סוֹפֵר לְמוּד מַלְכוּת שָׁמַיִם דּוֹמֶה לְבַעַל־בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ חֲדָשׁוֹת וְגַם יְשָׁנוֹת."
אין נביא בעירו
53כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה הָלַךְ מִשָּׁם. 54הוּא בָּא אֶל עִירוֹ וְלִמֵּד אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד כִּי הִשְׁתּוֹמְמוּ וְאָמְרוּ: "מִנַּיִן לוֹ הַחָכְמָה הַזֺּאת וּמַעֲשֵׂי הַנִּסִּים? 55הֲרֵי זֶה בְּנוֹ שֶׁל הַנַּגָּר. הֲלֹא שֵׁם אִמּוֹ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֺב וְיוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה. 56וְאַחְיוֹתָיו הֲרֵי כֻּלָּן פֺּה אִתָּנוּ. אִם כֵּן מִנַּיִן לוֹ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" 57הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל.
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ", 58וְלֹא עָשָׂה שָׁם נִסִּים רַבִּים בִּגְלַל חֺסֶר אֱמוּנָתָם.
נבחרו כעת:
מתי יג: תנ״ך ומודרני
הדגשה
שתף
העתק
רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל
מתי יג
יג
משל הזורע
1בַּיּוֹם הַהוּא יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל־יַד הַיָּם. 2כֵּיוָן שֶׁנִּקְהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רַב יָרַד לַסִּירָה לָשֶׁבֶת בָּהּ וְכָל הֶהָמוֹן עָמַד עַל הַחוֹף. 3אָז דִּבֵּר אֲלֵיהֶם רַבּוֹת בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: "הִנֵּה הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֺעַ. 4כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ צִפֳּרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם. 5אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אַדְמַת טְרָשִׁים, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִהֲרוּ לִצְמֺחַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲדָמָה עֲמֻקָּה. 6אוּלָם כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ וּבְאֵין שֺׁרֶשׁ הִתְיַבְּשׁוּ. 7אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין קוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים צָמְחוּ וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתָם. 8וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְעָשׂוּ פְּרִי – זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים. 9מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"
מטרת המשלים
10נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים וְשָׁאֲלוּ: "מַדּוּעַ אַתָּה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים?" 11הֵשִׁיב וְאָמַר: "מִפְּנֵי שֶׁלָּכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתַּן. 12כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 13לָכֵן בִּמְשָׁלִים אֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כִּי בִּרְאוֹתָם אֵינָם רוֹאִים וּבְשָׁמְעָם אֵינָם שׁוֹמְעִים אַף אֵינָם מְבִינִים. 14וּמִתְקַיֶּמֶת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֺר: 'שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ. 15הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע, פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ.'
16אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת וְאָזְנֵיכֶם הַשּׁוֹמְעוֹת. 17אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ, וְלִשְׁמֺעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ."
פשר משל הזורע
18"וּבְכֵן שִׁמְעוּ אַתֶּם אֶת פֵּשֶׁר מְשַׁל הַזּוֹרֵעַ. 19כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין, בָּא הָרָע וְחוֹטֵף אֶת מַה שֶּׁנִּזְרַע בִּלְבָבוֹ; זֶהוּ הַנִּזְרָע בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ. 20הַנִּזְרָע עַל אַדְמַת טְרָשִׁים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, 21אַךְ אֵין לוֹ שֺׁרֶשׁ בְּתוֹכוֹ וְרַק לְשָׁעָה יַעֲמֺד, וּבִהְיוֹת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר הוּא נִכְשָׁל מִיָּד. 22הַנִּזְרָע בֵּין הַקּוֹצִים הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֺשֶׁר מַחֲנִיקִים אֶת הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי. 23הַנִּזְרָע עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמֵבִין וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי – זֶה עוֹשֶׂה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים."
משל על החטים והעשבים הרעים
24הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל אַחֵר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְאִישׁ הַזּוֹרֵעַ זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ. 25וְהִנֵּה כְּשֶׁיָּשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים בָּא אוֹיֵב, זָרַע עֲשָׂבִים רָעִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ לוֹ. 26כַּאֲשֶׁר צָמְחוּ הַגִּבְעוֹלִים וְעָשׂוּ תְּבוּאָה נִרְאוּ גַּם הָעֲשָׂבִים הָרָעִים. 27אָז נִגְּשׁוּ עַבְדֵי בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמְרוּ אֵלָיו, 'אֲדוֹנֵנוּ, הֲלֹא זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְּשָׂדְךָ; מִנַּיִן יֵשׁ בּוֹ עֲשָׂבִים רָעִים?' 28אָמַר לָהֶם, 'אִישׁ אוֹיֵב עָשָׂה זֺאת'. שָׁאֲלוּ הָעֲבָדִים, 'הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?' 29הֵשִׁיב בַּעַל־הַבַּיִת, 'לֹא, שֶׁמָּא בְּלַקֶּטְכֶם אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים תַּעַקְרוּ אִתָּם גַּם אֶת הַחִטִּים. 30הַנִּיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֺּל יַחַד עַד הַקָּצִיר. בְּעֵת הַקָּצִיר אֺמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְאִגְדוּ אוֹתָם לַאֲלֻמּוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, וְאֶת הַחִטִּים אִסְפוּ לָאָסָם שֶׁלִי'."
משלים על גרגיר החרדל ועל השאור
31הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל אַחֵר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּשָׂדֵהוּ. 32אָמְנָם קָטֺן הוּא מִכָּל הַזְּרָעִים, אַךְ לְאַחַר צְמִיחָתוֹ גָּדוֹל הוּא מִן הַיְּרָקוֹת וְהוֹפֵךְ לְעֵץ, כָּךְ שֶׁעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאִים וּמְקַנְּנִים בֵּין עֲנָפָיו."
33עוֹד מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם דּוֹמָה לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ #יג 33: בעשרים קילוגרם – יוונית: בשלוש סאיםבְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְּרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ."
34אֶת כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ לַהֲמוֹן הָעָם בִּמְשָׁלִים, וּבְלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם; 35לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: "אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם."
פשר משל החטים והעשבים הרעים
36אַחֲרֵי כֵן שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת הֲמוֹן הָעָם וְנִכְנַס הַבַּיְתָה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַסְבֵּר נָא לָנוּ אֶת מְשַׁל הָעֲשָׂבִים הָרָעִים."
37הֵשִׁיב וְאָמַר: "הַזּוֹרֵעַ אֶת הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן־הָאָדָם. 38הַשָּׂדֶה הוּא הַתֵּבֵל. הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בְּנֵי הַמַּלְכוּת, והָעֲשָׂבִים הָרָעִים הֵם בְּנֵי הָרָע. 39הָאוֹיֵב הַזּוֹרֵעַ אוֹתָם הוּא הַשָּׂטָן. הַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם, וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים. 40וּבְכֵן, כְּמוֹ שֶׁאוֹסְפִים אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים וְשׂוֹרְפִים אוֹתָם בְּאֵשׁ כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם. 41בֶּן־הָאָדָם יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו וִילַקְּטוּ מִמַּמְלַכְתוֹ אֶת כָּל הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע, 42וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם. 43אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַמְלֶכֶת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"
שלושה משלים
44"דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה מְצָאוֹ אִישׁ. הוּא טוֹמֵן אוֹתוֹ שׁוּב וּבְשִׂמְחָתוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּמוֹכֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקוֹנֶה אֶת הַשָּׂדֶה הַהוּא. 45עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְסוֹחֵר הַמְחַפֵּשׂ מַרְגָּלִיּוֹת יָפוֹת. 46כַּאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יִקְרַת עֶרֶךְ הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.
47וְעוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין. 48כַּאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ. 49כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם. הַמַּלְאָכִים יֵצְאוּ וְיַבְדִּילוּ אֶת הָרְשָׁעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים 50וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל תַּנוּר הָאֵשׁ; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם. 51הַאִם הֲבִינוֹתֶם אֶת כָּל זֶה?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "כֵּן".
52אָמַר לָהֶם: "לָכֵן כָּל סוֹפֵר לְמוּד מַלְכוּת שָׁמַיִם דּוֹמֶה לְבַעַל־בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצָרוֹ חֲדָשׁוֹת וְגַם יְשָׁנוֹת."
אין נביא בעירו
53כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה הָלַךְ מִשָּׁם. 54הוּא בָּא אֶל עִירוֹ וְלִמֵּד אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד כִּי הִשְׁתּוֹמְמוּ וְאָמְרוּ: "מִנַּיִן לוֹ הַחָכְמָה הַזֺּאת וּמַעֲשֵׂי הַנִּסִּים? 55הֲרֵי זֶה בְּנוֹ שֶׁל הַנַּגָּר. הֲלֹא שֵׁם אִמּוֹ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֺב וְיוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה. 56וְאַחְיוֹתָיו הֲרֵי כֻּלָּן פֺּה אִתָּנוּ. אִם כֵּן מִנַּיִן לוֹ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" 57הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל.
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ", 58וְלֹא עָשָׂה שָׁם נִסִּים רַבִּים בִּגְלַל חֺסֶר אֱמוּנָתָם.
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל