חסינים מפני פחדדוגמה

אמונה ללא שאלות או הגבלות!

פחד וחוסר אמון אינם תגובות אינטלקטואליות, אלא תגובות רגשיות של הלב מחוסר האמונה באלוהים. מה שאומר ששורש האמונה אינה בראש, אלא בלב. לצערי המילה "אמונה" הפכה להכללה דתית. אמונה אותנטית היא קבלת אמינותו של אלוהים - "שֶׁכֵּן נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ" (אל העברים י', 23). אמונה פירושה שאנחנו נותנים את הדברים לישוע, מתוך אמון ומצייתים  לדברו. "בטחו באדון" הוא עיקרון יסודי מהכתובים, ואחרי העיקרון הזה יש את הגישה שלנו, "הֵן יִקְטְלֵנִי לא אֲיַחֵל אַךְ-דְּרָכַי אֶל-פָּנָיו אוֹכִיחַ" (איוב יג', 15).

ישוע מצפה מאיתנו לבטוח בו בסוג כזה של גישה ותגובה. כיצד אנו יודעים זאת? ובכן, הוא אמר את האמירה המהממת ביותר בספר לוקס "הם ימיתו כמה מכם." "וְגַם תֻּסְגְּרוּ עַל-יְדֵי הוֹרִים וְאַחִים, קְרוֹבִים וַחֲבֵרִים, וְיָמִיתוּ מִכֶּם, וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי, אַךְ שַׂעֲרָה מִשְּׂעַר רֹאשְׁכֶם לֹא תֹּאבַד." (לוקס כא', 16-18).

ישוע מצפה לאמון שלנו לא משנה מה תהיה התוצאה. אמונה אינה רק להראות הסכמה לכתבי הקודש, או להיות מומחה לדוקטרינה. אנחנו יכולים להיות צודקים מבחינת הכתובים, אך ריקים מכל אמון אמיתי באלוהים. אמונה פירושה שתהיה לנו ביטחון כמו ילדים וכניעה מלאה לישוע. לדוגמה, לשים מגבלות על תפילות כמו "אני מאמין בך, אלוהים, אם אתה עונה על תפילה זו", מראה על בורות גסה של ההבנה של מה היא אמונה.

אלוהים לא תמיד עושה את מה שאנחנו חושבים שהוא צריך לעשות. למעשה, זו הסיבה שאנחנו צריכים לסמוך עליו! אם הוא תמיד היה עונה על כל תפילה בדרך ובעיתוי שרצינו, אמונה לא הייתה נחוצה. כמו כן, עלינו לזכור שאלוהים הוא אלוהים, ואנחנו לא. אם נדרוש לדעת מדוע אלוהים עושה או לא עושה משהו כתנאי לאמון שלנו, אז אין לנו אמונה אמיתית. אלוהים לא מקבל תנאים בכדי לבטוח בו. הוא  ברא את העולם! הוא אינו תואם את דפוס החשיבה הקטנה שלנו בכדי לשכנע אותנו להאמין. אם אנחנו לא מאמינים, זה תמיד האובדן שלנו, לא שלו. שלעולם לא נפקפק באלוהים וטובו כלפינו.

באל העברים יא', 6 כתוב: "בְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו."

גם כן, בתהילים לד', 8 כתוב: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי-טוֹב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה-בּוֹ"! כשאנחנו מאמינים לחלוטין שהוא מקיים, הוא טוב והוא אוהב אותנו, אז כל השאלות וההגבלות מתפוגגות. 

כמו ילד בזרועות אביו, אנו יכולים למצוא מנוחה לנפשנו. "שֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן; אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח-בּוֹ." (תהילים צא', 1-2)